בימאית?

היינו ממש לקראת סיום הפגישה ואז הוא הפתיע...

"את בעצם בימאית !! עכשיו אני מבין שזה מה שאת עושה".

וואו, נשמע מגניב, אני? בימאית? משהו באמירה הזו מילא כל מילימטר בגוף בשקט וגאווה. משהו בהגדרה הרגיש מדויק אבל עדיין לא הייתי בטוחה, אז שאלתי את גוגל, וזה מה שהוא ענה לי:

"במאי הוא אמן המתמחה באמנות הבמה. תפקידו לעבד טקסט ולהופכו לתוצר אמנותי"

אז אין פה הצגה, סרט או תכנית טלוויזיה יש פה ראיון עבודה ובניית מסרים לאורך כל תהליך החיפוש. ופה מתחילה האומנות...


אני מקשיבה בעומק רב לטקסטים איתם מגיעים הלקוחות שלי (זה הנאמר וזה הסמוי) והופכת אותם לגבוהים, שיווקים, אטרקטיבים, השפה משתנה לשפת הארגון, "שפת שוק העבודה" (התפקיד עצמו, המראיינים, והשפה הארגונית), זה לא רובוטי, זה אף פעם לא חוזר על עצמו כי תמיד נקפיד על שילוב אורגני עם השפה הטבעית של הלקוחות . תכלס זו האומנות וכמה שהתהליך הזה מרתק.


הם יוצאים מהפגישה גבוהים יותר, בטוחים יותר בעצמם, סמני השאלה יורדים והדרך נראית קלה יותר.

בשבוע עבר התקשר לקוח ובישר לי שחתם על חוזה, רק הוא ואני יודעים כמה "בימוי" עשינו על מנת להפוך את הטקסטים שלו והמסרים שלו לחיוביים ואטרקטיביים. וכשהוא אמר לי " למדתי להכיר בערך של עצמי" ידעתי עד כמה התהליך הזה עמוק ומשנה חיים,

תודה , תודה על הברכה הזו בחיי, מהיום אני מוסיפה לעצמי את התואר "בימאית" (:


הוא מנהל שנים רבות בארגון גדול, מוערך מאוד, מצליח, מתוגמל וסה"כ אוהב את עבודתו. לפני מספר חודשים המחשבות לגבי המשך הדרך החלו לחלחל והאמת שבצדק. מעל 10 שנים באותו ארגון בנישה מאוד ספציפית הולכים לחסום בפניו הרבה אפשריות, ומסלול הקריירה הולך ומצטמצם. (אג'ינדה שמאוד מבאסת אותי אבל זו המציאות וזה השוק).

התחלנו תהליך כשהוא חדור מוטיבציה, רגיל לעבוד קשה קולט הכל בהקשבה מלאה ומוכן לכל משימה שתידרש בתקופה זו.


בהמשך הפגישות בינינו, התחלתי להרגיש שמשהו לא עובד חלק, משהו תקוע, מניסיון העבר, ידעתי שאם הוא היה מיישם את התוכניות שדיברנו עליה התוצאות כעת היו שונות, וסביר להניח שכבר היו מאחוריו מספר ראיונות עבודה.

אתמול שוחחנו ועלה הפחד, הפחד לעשות שינוי ממקום מוכר, אהוב, מתגמל לתוך ביצת הלא נודע. הפחד להודות שאתה "שם את עצמך על המדף" והפחד הזה שיתק אותו. כל המוטיבציה שאיתה התחיל את התהליך הלכה והתכווצה לחלוטין. הוא לא "נטש" אבל לא היתה שם האנרגיה המדהימה ששנינו זיהינו בהתחלה.


רוצה לחלוק איתכם את העצה שנתתי לו -

קודם כל הפחד הגיוני ויש לכבד אותו, בית יפה שקנה לפני מספר שנים, משפחה אהובה שהוא דואג לה, התחייבויות, רמת חיים שהורגל אליה כו'.

"שים כרגע את הפחד בצד ותתחיל לצעוד" אבל וזה אבל גדול... תדע שבכל רגע נתון ההגה בידיים שלך, העובדה שהתחלת לחפש עבודה לא אומרת שמחר אתה חותם (נשמע אולי לא הגיוני אבל תאמינו לי שיש פחד כזה), יש פה תהליך ויש פה הבשלה נדרשת. כל שלב בתהליך יעבור בחינה של הבטן והראש ואתה זה שתחליט האם תרצה להמשיך? לעצור? או לקבל הבהרות? הרבה לקוחות שלי חוששים מהצעד הראשון, הצעד הראשון תמיד הכי קשה. הוא הצהרה פומבית של "התחלתי לחפש" הצהרה שהיא לא קלה בכלל לא לעצמינו ולא לעולם החיצוני !! אבל כשתתחילו לצעוד (לפעול לפי תוכנית עבודה) תקבלו את כל התשובות שאתם זקוקים להן והדרך תתבהר.

תנועה מביאה תנועה והפחד מתמוסס.






© 2020 כל הזכויות שמורות לשלי הבר by RAMADO

שלי הבר נייד: 050-7468-646

לפרטים נוספים ולתיאום פגישה, מלאו את הטופס: