ההיבט הרגשי בפיטורים

לפני כמה ימים בשיחה אקראית לחלוטין בנושא, היא שיתפה אותי בפיטורים שחוותה לפני הרבה מאוד שנים. הכאב שהיה שם בשיחה היה כל כך מורגש שנראה כאילו קרה בשבועות האחרונים.

האכזבה מהארגון, ההפתעה שהיתה בזה, השאלות שעלו על עומק הערך העצמי, הנסיבות הלא הגיוניות, המחליף הלא ראוי שבחרו במקומה..... עלבון אישי צורב וכמובן הקרקע הבטוחה רעדה תחת רגליה. הכאב הזה לא פוסח על אף אחד, גברים "קצת" פחות נוטים לדבר עליו ותמיד יהיה שם הסבר "רציונלי" אבל הפגיעה שם והיא מורגשת.


איפה מתחילה הבעיה לצוץ? בעיקר בתהליכי החיפוש למקום עבודה חדש, כשהשאלות בראיונות עולות .... שאלות לגבי סיום עבודה, שאלות לגבי מערכות יחסים קודמות עם המנהלים, ממליצים, ובכלל, כל פעם שימקדו שאלות לגבי מקום העבודה הזה, משהו שם ירגיש לכם לא נוח. אני רואה את זה כל פעם מחדש מול לקוחות בהכנה לראיון עבודה... התשובות מתחילות להיות "מרוחות", לא חדות, כלליות ותחושת ההתחמקות או התירוצים מתחילה לעלות.


מראיין טוב יכול בשניות להרגיש את חוסר הנוחות שם ולצערנו זו בדיוק הנקודה שהוא יבחר להתמקד בה. אז אם אתם רוצים לעבוד על זה לבד, תכינו לכם סט של כל השאלות הקשות (אל תוותרו לעצמיכם כי הם יגיעו בראיון) , תבנו תשובות לכל שאלה ותבדקו את זה מול אדם קרוב. חשוב שהתשובות יהיו אותנטיות, שיגיעו ממקום בטוח ויתנו הסבר הגיוני. או... שתגיעו להכנה לראיון עבודה - ותצאו הרבה יותר מחוזקים ובטוחים בסיטואציה.

ואולי אפילו הפיטורים, יראו לכם אחרת (:








© 2020 כל הזכויות שמורות לשלי הבר by RAMADO

שלי הבר נייד: 050-7468-646

לפרטים נוספים ולתיאום פגישה, מלאו את הטופס: